ישראל נמצאת בין המדינות היבשות בעולם, ומשבר המים אינו נחלת החקלאות בלבד. תעשיית האנרגיה, שצורכת כמויות עצומות של מים בתהליכי ייצור, קירור וזיקוק, עומדת בחזית האתגר. בתי זיקוק ומפעלים פטרוכימיים זקוקים למים באיכות גבוהה כדי להפעיל דודי קיטור, מגדלי קירור ומערכות תעשייתיות מורכבות. כשהביקוש למים עולה וההיצע מתמעט, התעשייה חייבת למצוא דרכים חכמות לצמצם את הצריכה. השאלה כבר לא רק כמה מים צורכים, אלא מה עושים כדי לצרוך פחות.
טכנולוגיות שמשנות את כללי המשחק
בשנים האחרונות חלה מהפכה של ממש בטכנולוגיות לחיסכון במים בתעשייה. מערכות השבת קלחין מאפשרות למפעלים לקחת שפכים תעשייתיים, לטפל בהם באמצעות סינון מתקדם, ולהחזיר אותם למעגל הייצור כמים ראויים לשימוש חוזר. טכנולוגיות כמו אוסמוזה הפוכה, מערכות ביולוגיות לטיהור ושיטות סינון רב-שלביות הפכו את מה שפעם נחשב לפסולת נוזלית למשאב בעל ערך אמיתי. מגדלי קירור במעגל סגור, למשל, מצמצמים באופן ניכר את הצורך במים טריים ומאריכים את מחזור החיים של כל ליטר מים שנכנס למערכת.
בזן – מודל לחיסכון במים בתעשיית האנרגיה
קבוצת בזן, אחת מקבוצות האנרגיה הגדולות בישראל, הפכה לדוגמה מובילה בתחום ניהול המים בתעשייה. החברה מפעילה מתקן השבת קלחין מתקדם שמטפל בשפכים התעשייתיים של המפעל ומשיב אותם לשימוש חוזר במגוון תהליכים. המים המושבים משמשים כמי זינה לדודי קיטור, כמי תוספת למגדלי הקירור, וכמי זינה למתקני אוסמוזה הפוכה. התוצאות מדברות בעד עצמן: בזן משיבה כ-2.5 מיליון קוב מים בכל שנה, כמות שמחליפה צריכה של מים נקיים מהרשת. בנוסף, החברה הצליחה להפחית בכ-75% את כמות הקלחין שמוזרמת לנחל קישון, צעד שתורם הן לחיסכון במשאב המים והן להגנה על מערכות אקולוגיות מקומיות.
למה זה חשוב דווקא עכשיו
בתקופה שבה ישראל מתמודדת עם אתגרי אקלים הולכים וגוברים, הגישה של בזן לניהול מים מציבה רף חדש לתעשייה כולה. כל קוב מים שמושב לשימוש חוזר הוא קוב שלא נשאב מהמקורות הטבעיים המדלדלים של המדינה. במקביל, בזן פועלת במסגרת אסטרטגיה סביבתית רחבה שכוללת מעבר לאנרגיה נקייה, רכישת חשמל ירוק ודיווח שקוף בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים בתחום הסביבה, האקלים והממשל התאגידי.